Berean Original
2 Kings
Chapter 1
                                                            
        אָמַ֣ר
        
    
        הַֽמִבְּלִ֤י
        
    
        אֵין־
        
    
        אֱלֹהִים֙
        
    
        בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
        
    
        אַתָּ֣ה
        
    
        שֹׁלֵ֔חַ
        
    
        לִדְרֹ֕שׁ
        
    
        בְּבַ֥עַל
        
    
        זְב֖וּב
        
    
        אֱלֹהֵ֣י
        
    
        עֶקְר֑וֹן
        
    
        לָ֠כֵן
        
    
        לֹֽא־
        
    
        תֵרֵ֥ד
        
    
        הַמִּטָּ֞ה
        
    
        אֲשֶׁר־
        
    
        עָלִ֥יתָ
        
    
        שָּׁ֛ם
        
    
        מִמֶּ֖נָּה
        
    
        כִּֽי־
        
    
        מ֥וֹת
        
    
        תָּמֽוּת׃
        
    
        וַיֹּאמְר֨וּ
        
    
        אֵלָ֜יו
        
    
        אִ֣ישׁ׀
        
    
        עָלָ֣ה
        
    
        לִקְרָאתֵ֗נוּ
        
    
        וַיֹּ֣אמֶר
        
    
        אֵלֵינוּ֮
        
    
        לְכ֣וּ
        
    
        שׁוּבוּ֮
        
    
        אֶל־
        
    
        הַמֶּ֣לֶךְ
        
    
        אֲשֶׁר־
        
    
        שָׁלַ֣ח
        
    
        אֶתְכֶם֒
        
    
        וְדִבַּרְתֶּ֣ם
        
    
        אֵלָ֗יו
        
    
        כֹּ֚ה
        
    
        יְהוָ֔ה
        
                                                        
                        
                    
                                                            
        וַיָּ֗שָׁב
        
    
        וַיִּשְׁלַ֛ח
        
    
        שְׁלִשִׁ֖ים
        
    
        שַׂר־
        
    
        חֲמִשִּׁ֥ים
        
    
        הַשְּׁלִישִׁ֜י
        
    
        שַׂר־
        
    
        הַחֲמִשִּׁ֨ים
        
    
        וַחֲמִשָּׁ֑יו
        
    
        וַיַּ֡עַל
        
    
        וַיָּבֹא֩
        
    
        וַיִּכְרַ֥ע
        
    
        עַל־
        
    
        בִּרְכָּ֣יו׀
        
    
        לְנֶ֣גֶד
        
    
        אֵלִיָּ֗הוּ
        
    
        וַיִּתְחַנֵּ֤ן
        
    
        אֵלָיו֙
        
    
        וַיְדַבֵּ֣ר
        
    
        אֵלָ֔יו
        
    
        אִ֚ישׁ
        
    
        הָֽאֱלֹהִ֔ים
        
    
        נַפְשִׁ֗י
        
    
        וְנֶ֨פֶשׁ
        
    
        אֵ֛לֶּה
        
    
        חֲמִשִּׁ֖ים
        
    
        עֲבָדֶ֥יךָֽ
        
    
        נָ֣א
        
    
        תִּֽיקַר־
        
    
        בְּעֵינֶֽיךָ׃